· מבוטח לפי פוליסה מסוג זה זכאי לתשלום חודשי אם יוכיח כי הינו מוגבל בביצוע הפעולות המפורטות בלפחות ב- 3 מתוך הסעיפים הבאים:
א. קימה ושכיבה
ב. להתלבש ולהתפשט
ג. רחצה
ד. אכילה ושתיה
ה. שליטה בסוגרים
ו. ניידות
· גם אם המבוטח לא מוגבל בלפחות 3 סעיפים מתוך רשימת הפעולות הנ"ל, הוא עדיין עשוי להיות זכאי לתשלום, אם יוכיח כי הינו תשוש נפש – זאת אומרת, סובל פגיעה קוגניטיבית, בעטייה הוא זקוק להשגחה במרבית שעות היממה.
· ככל שמבוטח הצטרף לפוליסה בגיל מוקדם יותר, גובה הפיצוי שישולם לו עשוי להיות גבוה יותר.
· הפוליסה עושה הפרדה בין מי שנזקק לאישפוז במוסד סיעודי לבין מי שממשיך להתגורר בביתו. מי שמתגורר בביתו מקבל תשלום גם אם לא הוכיח כי הוציא בפועל הוצאות עבור סיעוד. לעומת זאת, מי שמאושפז, זכאי לתשלום החזר על הוצאות שהוציא בפועל (=שיפוי) בהתאם לסכום הקבוע בפוליסה.