זוהי תסמונת המאופיינת בעיקר בכאבי שרירים באזורי גוף שונים ובעייפות כרונית. תסמינים נוספים של הפיברומיאלגיה הינם קשיי שינה, כאבי בטן, מעי רגיז, תכיפות במתן שתן, הפרעות ריכוז וזיכרון. הכאבים יכולים להיות עזים עד כדי צורך בטיפול במשככי כאבים חזקים במיוחד ובקנאביס רפואי. מעבר לטיפול התרופתי, יש לשלב גם טיפול נפשי, פעילות גופנית סדירה כדרך חיים וניתן גם טיפולי רפואה משלימה כגון דיקור.
קיימות דרגות שונות של פיברומיאלגיה, החל מדרגות קלות המאפשרות תיפקוד כמעט נורמלי, וכלה בדרגות קשות במיוחד בהן מאבד הלוקה בתסמונת את מלוא כושר תיפקודו ועבודתו.
הפיברומיאלגיה מופיעה לרב אצל נשים, ויכולה להיגרם ממגוון של סיבות, החל מגנטיקה, המשך בטראומה נפשית וכלה בטראומה גופנית כגון פגיעה בתאונה.
מדובר בתסמונת חדשה יחסית שנודעה רק ממש בעשרות השנים האחרונות. בתחילת הדרך היה קושי רב לממש זכויות רפואיות בגין תסמונת זו, וגורמים שונים שדנו בה, כגון ועדות רפואיות בביטוח הלאומי, סרבו להעניק בגינה נכות. אולם בהדרגה חל שינוי בהתייחסות אליה, וכיום הכרה בנכות בגינה בועדות רפואיות הפכה לדבר נפוץ יותר הן כתסמונת המופיעה בתור מחלה והן כתסמונת המופיעה לאחר תאונה. גם בתי משפט הדנים בתביעות בגין נזקי גוף מכירים לא פעם בנכות שנגרמה לנפגע עקב הופעת פיברומיאלגיה בעקבות התאונה.
לצורך הוכחת קיומה של פיברומיאלגיה יש להצטייד בתיעוד בעיקר מאת רופא ראומטולוג, וניתן גם להיעזר ברופאים מתחום רפואת הכאב.