הליכים בביטוח לאומי לאחר תאונת עבודה

נפגענו בתאונת עבודה. אנחנו לא מסוגלים לעבוד, מצויים בחופשת מחלה, וחוששים למצבנו הכלכלי. כיצד יש לפעול?

להלן שרשרת הפעולות שיש לנקוט:

1. הגשת תביעה לדמי פגיעה ולהכרה כנפגע עבודה –

דמי פגיעה הם תחליף המשכורת שמשלם הביטוח הלאומי לנפגע במהלך תקופה של עד 91 יום מיום התאונה כנגד אישורי מחלה. סכום דמי הפגיעה מבוסס על 75% מממוצע השכר המדווח של הנפגע ב- 3 החודשים שקדמו לתאונה.

2. להכרה כתאונת עבודה משמעויות נלוות, ובהן פטור מתשלומים שונים בקופת החולים, הנוגעים לפגיעתו, ובהם השתתפויות עצמיות למיניהן ומתשלום על תרופות.

3. במקרים של פציעה קשה יותר שעשויה לזכות באחוזי נכות לצמיתות, יש להגיש לקראת תום 91 הימים שלאחר התאונה תביעה לקביעת דרגת נכות. בטופס התביעה יש לציין את כל הפגיעות שנגרמו מהתאונה ולצרף תיעוד עדכני לגביהן. זוהי בעצם פתיחת הליכי קביעת הנכות. לאחר הגשת תביעה זו, מוזמן הנפגע לבדיקה של ועדה/ות רפואית/יות בתחומי הרפואה בהם סבל פגיעות. כשמדובר בפגיעה עם הליכי החלמה ממושכים יותר, נקבעת תחילה נכות זמנית לתקופה קצובה שבסיומה מוזמן הנפגע לועדה נוספת. בתקופת הנכות הזמנית מקבל הנפגע גמלאות נכות זמנית בהתאם לנכויות שנקבעות ועל בסיס הסכום החודשי של דמי הפגיעה כמוסבר בסעיף 1. כאשר דרגת הנכות הזמנית כבר איננה 100%, אבל הנפגע עדיין לא במצב המאפשר לו לשוב לעבודה, ניתן לפנות בהליך של תביעה להכרה כ"נכה נזקק" ובעזרתו להמשיך לקבל גימלה מלאה.

4. כאשר הסתיימה תקופת הנכות הזמנית, מוזמן הנפגע לועדה רפואית של "תום זמניות" בה אמורה להיקבע הנכות הצמיתה. אם ישנה לנכות השפעה על תיפקודו של הנפגע בעבודתו, ואם חלה ירידה של לפחות 25% בהכנסותיו, ניתן לבקש גם הפעלת תקנה 15. משמעות התקנה היא שבמקרים המתאימים ניתן להגדיל את הנכות שקבעה הועדה אפילו במחצית.

5. כאשר נקבעה נכות צמיתה של 9%-19% זכאי הנפגע למענק נכות חד פעמי. כאשר הנכות הצמיתה שנקבעה הינה 20% ומעלה זכאי הנפגע לגמלת נכות חודשית לפחות עד גיל הפרישה.