האם כדאי לדבר עם חוקר? לא בטוח... כשחברת הביטוח מקבלת מאיתנו תביעה לפיצוי, היא מבצעת בדיקות שונות על מנת לוודא שמדובר בתביעת אמת. אחת מהדרכים בהן משתמשת חברת הביטוח לצורך בירור תביעה הינה שימוש בחוקר. תפקידו של החוקר הוא לאמת עובדות שנטענות במסגרת התביעה. לשם כך, החוקר ינסה לאתר עדים ולגבות מהם עדויות, יבקר בזירת התאונה ויתעד אותה, יבצע שיחזור של התאונה ועוד פעולות כאלה ואחרות. פעולה נוספת שהחוקר עשוי לבצע, הינה לנסות ליצור קשר איתנו על מנת לגבות מאיתנו תיאור של התאונה/של הנזקים וכו'. בדרך כלל, החוקר יגיע אלינו הביתה ללא תיאום מראש ויבקש לשאול מספר שאלות. אלמנט ההפתעה פועל נגדנו אם לא תודרכנו מראש, אנו נחוש מופתעים ומבולבלים בסיטואציה לא צפויה ולא מוכרת, ועלולים להיגרר לענות על שאלות שלעיתים מבלבלות ולא ברורות. בחלק מהמקרים, התשובות שלנו לשאלות אלה עלולות להכריע את גורל התיק. כמובן שכל השיחה מוקלטת, וכל גמגום, מלמול, התלבטות ומעידה לשונית מתועדים, ועלולים להיזקף לרעתנו בהמשך התביעה. תפקידו של החוקר הוא בין היתר לנסות להפריך את התביעה שלנו או לפחות לצמצם אותה למינימום. שיחה עם חוקר בה אנחנו לא מדייקים וסוטים ממה שאמרנו קודם במשטרה/בתיעוד הרפואי וכו' תהווה בהמשך בסיס לחברת הביטוח לטעון שהתביעה שלנו היא הגזמה, או במקרים יותר קיצוניים, תרמית. ההמלצה שלנו לכן, כאשר אני נפגש עם לקוח לפגישת תידרוך ראשונה, אני מנחה אותו להימנע מלדבר עם החוקר. בחלק מהמקרים, לאחר הידברות עם הביטוח, אני נותן הסכמה שהלקוח ישוחח עם החוקר וישתף עימו פעולה. אבל כשהדברים נעשים בתיאום עמי, הלקוח מעודכן מראש על החקירה המתוכננת, ויש לו כלים טובים יותר להתמודדות עם שאלות החוקר מבלי להיות מופתע ונבוך.