תאונה תיחשב לתאונת עבודה אם ארעה לנפגע במהלך עבודתו או בדרך מביתו אל העבודה או בדרך מהעבודה לביתו. תאונה לא תיחשב לתאונת עבודה במידה והתרחשה תוך סטיה משמעותית מהדרך אל מקום העבודה או ממנו, או כשהתאונה ארעה במהלך הפסקה מהעבודה ונסיעה למטרות פרטיות שאינן קשורות לעבודה.
במאמר זה נעסוק אך ורק בתאונות עבודה שאינן תאונות דרכים. מי שנפגע בתאונת עבודה שהינה גם תאונת דרכים מופנה לעיין באתרנו במאמר המופיע בתפריט "תאונות דרכים".

להלן נפרט, מהן הפעולות המרכזיות בהן יש לנקוט לאחר פגיעה בתאונת עבודה, וכן מהן זכויותיו של הנפגע.

הבסיס המשפטי

מבחינה משפטית, קיים שוני מהותי בין החקיקה הנוגעת לפגיעות גוף בתאונות דרכים לבין החקיקה החלה על פגיעות גוף בגין תאונות עבודה.

כאשר המדובר בתאונת עבודה קיימים שני מכשולים עיקריים שעל הנפגע לעבור על מנת לזכות בפיצוי. כישלון בהוכחת מי מהם עלול לחרוץ את דינה של התביעה כולה לכישלון.
המכשול הראשון הינו הוכחת אחריותו של המזיק, קרי המעביד, לתאונה ולנזק. במסגרת מכשול זה על נפגע להוכיח כי המעביד חב כלפיו חובת זהירות, כי חובת זהירות זו הופרה וכי הפרת חובת הזהירות גרמה לתאונה ולנזק. אפשרות נוספת היא להוכיח כי המעביד לא קיים הוראות חוק שנועדו להגן על הנפגע וכי עקב הפרה זו נגרמה התאונה. אין מדובר במכשול של מה בכך, ואחוז מסוים של תביעות עלול להידחות בידי בית המשפט בגלל כישלון בהוכחת אחריות המעביד.
מכשול שני הוא הוכחת הנזק. לשם כך נדרש הנפגע להוכיח את מלוא רכיבי הנזק, כולל הוכחת עצם הפגיעה הגופנית והנכות שהסבה, וכן הוכחת מכלול ההוצאות, ההפסדים והנזקים לעבר ולעתיד אשר נגרמו ועוד ייגרמו בעטיה של התאונה. להלן יפורטו מספר עצות שימושיות כיצד לפעול לאחר פגיעה בתאונת עבודה.

בזירת התאונה

אחד הדברים החשובים ביותר בסיטואציה של תאונה הינו לנסות ולשמור עד כמה שניתן על קור רוח מתחילת הארוע ועד סופו. שמירה על קור הרוח תאפשר לנו לבצע את הפעולות הדרושות כבר בזירת התאונה, דבר שייעל את הטיפול ויחסוך טירדה מיותרת בהמשך. הפעולה הראשונה שעלינו לעשות לאחר התאונה הינה לבדוק האם נפגענו פגיעה גופנית. במידה וקיים חשד, ולו קל, לפגיעה גופנית ממשית יש להימנע עד כמה שניתן מתזוזה ולהמתין לקבלת עזרה ראשונה מגורם מוסמך.
במידה והפגיעה מאפשרת המשך תיפקוד יש לבצע מספר פעולות חשובות.

בדיקה רפואית ראשונית

 לא פעם, בלהט המאורעות סביב התאונה ולאורך השעות הראשונות לאחריה, אנו נוטים באופן טבעי להתעלם מכאבים ו/או לא לחוש אותם. כאשר קיים חשש כי נגרמה פגיעה גופנית, גם אם בשלב ראשון התחושה היא שהפגיעה אינה קשה כאמצעי זהירות, רצוי לפנות בכל זאת עוד באותו היום לקבלת בדיקה וטיפול מקיפים בחדר מיון או במוקד תאונות של קופת חולים. בדרך זו אנו מבטיחים את עצמנו מפני סיבוכים רפואיים בלתי צפויים. תועלת עקיפה הצומחת מכך היא כי המסמך הרפואי בעקבות הבדיקה מהווה עדות לעצם גרימתה של פגיעה גופנית עקב התאונה. גם אם לא הלכנו להיבדק מיד לאחר התאונה, ובימים שלאחריה מופיעים כאב או תופעות אחרות, עדיין ניתן יהיה בדרך כלל לקשר זאת לתאונה, ועל כן מומלץ גם אז לפנות לבדיקה רפואית ולשמור את התיעוד הרפואי.

הוכחת הנזק

הזכות לפיצוי הינה עבור כל נזק ו/או הוצאה הנובעים מפגיעת הגוף. המדובר בין היתר בפיצוי על הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה לטיפולים ולצרכים שונים וכן בפיצוי בגין כאב וסבל שהסבה התאונה. כאשר הפגיעות חמורות יותר, ניתן לתבוע גם בגין הוצאות ונזקים עתידיים.
לשם הוכחת הנזק על נפגע לדאוג לתיעוד מלא של הנזקים וההוצאות ובין היתר לקבלות על הוצאות שונות כגון הוצאות נסיעה הנובעות מהפגיעה, קבלות בגין הוצאות רפואיות, למשל עבור משככי כאבים, תרופות ואבזרים וכיו"ב. במידה ונגרמו הפסדי שכר כתוצאה מהפגיעה יש לצרף גם תלושי שכר מהתקופה שקדמה לתאונה ואישורים על היעדרות בפועל מהעבודה למשך תקופת המחלה שאושרה בידי הרופא. חשוב לזכור, ככל שישנם אישורים רפואיים רבים יותר, כך קיים סיכוי טוב יותר להגדיל את הפיצוי שתשלם חברת הביטוח. על כן, במידה וקיימות תלונות יש לדאוג כי הן יתועדו בתיק הרפואי. במידה והתלונות נמשכות, אין להסס, ויש לחזור ולפנות לרופא עד לקבלת טיפול מתאים. כך, לא רק שנקבל את הטיפול הרפואי הנכון העשוי לסייע להחלמתנו, אלא גם נקבל מסמכים נוספים, אותם ניתן יהיה להפנות לחברת הביטוח במסגרת המשא ומתן או ההתדיינות המשפטית עימה, ובכך לסייע בהוכחת מלוא הנזק ובקבלת הפיצוי הראוי.

הליכים בביטוח הלאומי

במידה ואכן מדובר בתאונת עבודה זכאי הנפגע לקבלת כספים ולהחזר הוצאות שונות מהמוסד לביטוח לאומי. במידה והנפגע הינו שכיר, שנעדר מעבודתו בעקבות התאונה לפרק זמן העולה על יומיים מיום התאונה הוא זכאי לתשלום "דמי פגיעה". המדובר בתשלום בשיעור 75% משכרו החודשי הממוצע של הנפגע בשלושת החודשים שקדמו לתאונה למשך תקופת ההיעדרות בפועל. גם עצמאי זכאי לדמי פגיעה בשיעור דומה, וההכנסה שלפיה יחושבו דמי הפגיעה עבורו הינה ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח הלאומי בעד 3 החודשים שקדמו לתאונה. דמי הפגיעה משולמים עבור תקופת היעדרות מקסימלית של 13 שבועות רצופים מיום התאונה. על מנת לקבל דמי פגיעה יש למלא טופס הודעה על פגיעה בעבודה, לצרף אליו אישור משטרה אודות התאונה, מסמכים רפואיים, תעודות מחלה לנפגע עבודה, 3 תלושי משכורת אחרונים וטופס הקרוי ב.ל.250 החתום בידי המעביד. את טופס  ההודעה על פגיעה בעבודה עם הנספחים יש להגיש לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום המגורים.
בנוסף לדמי הפגיעה זכאי נפגע תאונת עבודה לקבל מהמוסד לביטוח לאומי גם החזר הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים. לשם קבלת ההחזרים על הנפגע להגיש קבלות בגין אלה לסניף המוסד לביטוח לאומי.

כאשר מדובר בפגיעה אשר עשויה לזכות באחוזי נכות, זכאי הנפגע לפנות להליך של קביעת דרגת נכות מעבודה בפני ועדה רפואית מתאימה במוסד לביטוח לאומי. לשם כך על הנפגע להגיש טופס תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה לסניף המוסד לביטוח לאומי ולצרף אליה מסמכים רפואיים עדכניים ככל האפשר. יש לשקול גם צירופה של חוות דעת רפואית בתחום הפגיעה הרלוונטי. לאחר הגשת טופס התביעה לקביעת דרגת נכות יזומן הנפגע להיבדק בפני ועדה רפואית, אשר תיקבע את נכותו. על קביעת הועדה הרפואית ניתן לערער בתוך 30 יום ממועד מסירתה לנפגע בפני ועדה רפואית לעררים. החלטת ועדה רפואית לעררים ניתנת לערעור בנושא משפטי בלבד בפני בית דין לעבודה. במידה וקבעה ועדה רפואית של הביטוח הלאומי כי נגרמה לנפגע נכות זמנית ו/או נכות קבועה, הוא עשוי במקרים המתאימים להיות זכאי לקבלת מענק נכות או גימלת נכות חודשית מהמוסד לביטוח לאומי ובמקרים הקשים יותר להטבות נוספות כגון תו נכה.  

הליכים מול המעביד והביטוח של המעביד

בנוסף לזכויות נפגע העבודה כלפי המוסד לביטוח לאומי, הוא עשוי להיות זכאי גם לפיצויים מהמעביד ו/או מחברת הביטוח אשר ביטחה את המעביד בביטוח חבות מעבידים. זאת, במידה ויוכיח את אחריות המעביד לתאונה וכן את הנזקים שנגרמו בעטיה. תביעה מול המעביד והביטוח כרוכה לא פעם בהגשת תביעה לבית המשפט ובהתדיינות. הפיצוי מחברת הביטוח אמור לכלול בין היתר פיצוי בגין הפסדי שכר שנגרמו כתוצאה מהתאונה, פיצוי בגין כאב וסבל ופיצויים בגין הוצאות ונזקים שונים שנגרמו ועוד ייגרמו בעתיד כתוצאה מהתאונה. על-פי החוק, תשלומים שמקבל הנפגע ו/או זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי עקב התאונה, כגון דמי הפגיעה וכן מענק/גימלת נכות, מקוזזים מתביעתו מול חברת הביטוח. במקרה בו בוחר נפגע שלא למצות את זכויותיו במוסד לביטוח לאומי, ועקב כך לא מקבל כספים להם הוא זכאי על-פי החוק, עדיין תהא חברת הביטוח זכאית לקזז מהפיצוי המגיע ממנה את הסכומים אותם זכאי היה הנפגע לקבל מהמוסד לביטוח לאומי.